שלום לכולם! אני אובדת עצות, אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה לתואר "בוגר בפסיכולוגיה" כאשר נותרו לי עוד 6 קורסים ו 2 עבודות סמינריוניות לקבלת התואר. מה שאני רוצה להתעסק בו הוא אבחון של בגיל הרך עיכובים התפתחותיים, (גילאי לידה עד 3),האם עליי להתמקד בלימודי הפסיוכולוגיה על מנת ללמוד בהמשך "פסיכולוגיה קלינית של הילד" או שמא "פסיכולוגיה התפתחותית"? אני גם מתלבטת האם תואר ראשון "בוגר במדעי החברה בהדגשת חינוך: ליקויי למידה", שעל מנת לקבלו ההבדל הוא קורס אחד נוסף שאצטרך ללמוד, המשלב בתוכו את תחום החינוך המיוחד וכך אולי יקל עליי להתקבל לעבודה בתחום זה אני רוצה לסיים ללמוד ולהגשים את חלומי, אשמח לקבל הכוונה. בנוסף האם לדעתכם אוכל להציע מועמדותי למקומות עבודה כמו מכון להתפתחות הילד, או שירות פסיכולוגי לילד, טרם סיימתי את התואר רק כדי לצבור ניסיון...או שזה מחייב השכלה וניסיון מתאימים. אודה על כל התייחסות לשאלותיי.
ד
ד"ר עמי שקד
נורית לוי
מציע שתתמקדי בשלב זה בסיום לימודי התואר הראשון לפסיכולוגיה בהמשך תחדדי יותר מהו תחום ההתענינות שלך עם ילדים בגיל הרך על מנת להחליט האם ללמוד קלינית של הילד בשילוב עם התפתחותית או תחום אחר הקשור יותר בחינוך מיוחד או ליקויי למידה וכדומה להציע עצמך לעבודה ואפילו בהתנדבות בתחומים הקרובים למשאת נפשך בוודאי יועילו לך בעתיד לכשתגבשי דעתך ותגישי מועמדות לתואר שני
נ
נורית לוי
לד"ר עמי שקד
תודה רבה על התייחסותך המהירה, הבהרת לי נקודה למחשבה