אני מסיימת תואר ראשון במשפטים ולאחר לימודים של 3 וחצי שנים (במהלכן שקלתי כמה פעמים לקום ולעזוב את הלימודים) שוקלת כעת לעשות תואר נוסף בפסיכולוגיה. החשש העיקרי שלי הוא כעת ללמוד עוד 3-4 שנים ולבסוף לא אוכל למצוא תעסוקה בתחום או לחלופין דרישות הקבלה לתואר השני בפסיכולוגיה שלפי מה שהבנתי הן כמעט בלתי אפשריות (המטרה שלי היא לעסוק בפסיכולוגיה קלינית בסופו של דבר). אשמח לקבל מידע אודות ההיצע שיש לשוק העבודה לתת לבוגרי תואר בפסיכולוגיה או אפילו תואר משולב בפסיכולוגיה ומשפטים.. ובנוסף אשמח לקבל מידע אודות סיכויי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה
ד
ד"ר עמי שקד
אורית 86
אם את עושה תפנית משמעותית בכיוון הקרייריסטי שלך שווה לעשות מאמץ ולהצליח בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה על מנת להעלות סיכויי קבלה לתואר שני.מבלי להכירך נראה לי שאת מסוגלת לכך.עם תואר ראשון בפסיכולוגיה נפתחותגם אפשרויות להמשיך וללמוד ייעוץ אירגוני או ייעוץ חינוכי לתואר שני מה שיאפשר לך לאחר מכן להתמחות בפסיכותרפיה במסגרת לימודי המשך באחת האוניברסיטאות. עם תואר ראשון בפסיכ' ניתן לעסוק במשאבי איגוש או פרסום ושיווק מה שיצריך אולי לימודי תעודה קצרים יחסית באחד מתחומים אלה בהצלחה
א
אורית86
שאלה נוספת
תודה רבה על התגובה העניינית והמהירה. אשמח אם תעזוב לי עם התלבטות נוספת. מה ההבדל מבחינת התעסוקה ומקומות עבודה שאוכל לעסוק בהם בטרם אגש לתואר שני בין לימודי פסיכולוגיה ובין לימודי מדעי ההתנהגות? מה ההבדלים בין שני התארים האלו? והם אוכל לגשת לתואר שני בפסיכולוגיה עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות ?! אודה על תשובתך
ד
ד"ר עמי שקד
שאלה נוספת
מבחינת תעסוקה עם תואר ראשון בלבד לא נראה לי שיהיה הבדל בין השניים.לימודי פסיכולוגיה מתרכזים בקורסי פסיכולוגיה לרוב וגם מחייבים עבודת שדה ולימודי מעבדה בפסיכולוגיה.מדעי ההתנהגות כוללים לבד מפסיכ' גם קורסים ממקצועות אחרים. להתקבל לתואר שני הייתי מעדיף פסיכולוגיה בדרך המלך.