שלום לכולם. שמי שרון ואני בן 33. אני לומד פסיכולוגיה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. אני עדיין לא באמצע (עוד קצת) ואני מאמין שאם "אתן גז" אוכל לסיים עוד 4 שנים. שתי שאלות לי: אני מסתובב עם תחושה ש"איחרתי את הרכבת", כלומר, אסיים תואר ראשון בערך כשאהיה בן 37/8 ואני לא יכול שלא לחשוב, מי יקבל אותי לעבודה בתחום בגיל כזה וללא נסיון, האם תחושותי נכונות? שאלה שנייה היא האם עם לימודי פסיכולוגיה ותקשורת ניתן להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה? תודה. שרון.
מ
מכון אנש
תשובה
שרון.
אני מבין שאתה עובד לפרנסתך, ואת לימודיך אתה עושה לאיטך ולהנאתך. אותם אתה עושה לצורך מימוש עצמי. עם סיומם, הרווח המיידי הינו העלאת הדימוי העצמי, הכנסה נוספת כגמול השתלמות בארגונים מסויימים. ולא פחות חשוב מוטיב מדרבן לילדך שיהיה להם דמות לחיקוי ודירבון ללימודים אקדמיים. בכל מקרה, אין הגיל מהווה מחסום לעיסוק, לעיתים הגיל הוא גורם נדרש, במקומות שזקוקים לגורם מתון חושב ומאזן. עשה חייל בלימודיך והכי חשוה שתהנה מהם. באונברסיטה אני פוגש אנשים לומדים שהם בגיל כפול משלך. בהצלחה. איש אבירם