שלום ד"ר, אני מעוניין להירשם ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוני' (ככל הנראה ת"א) ממוצע הבגרויות המשוקלל שלי כולל בונוסים עומד על 106-107 בערך, ופסיכומטרי עוד לא עשיתי, בהנחה שהפסיכומטרי שלי נע בין 650-700 לכל הפחות, האם סיכויי הקבלה שלי לתואר ראשון טובים? אני יודע שזה תלוי בפרמטרים האלה וגם בחתך ציונים של הסטודנטים בכלל, במספר המקומות, בביקוש, בהשוואה לשנים אחרות וכו'.. אבל עדיין, האם יש תחזית מסויימת (גם אם לא מדוייקת) שניתן לספק על מנת לדעת ולהרגיע את מפלס הלחץ?
בנוסף, תשוקתי ושאיפותיי בנוגע למקצוע הפסיכולוגיה הן גדולות מאוד ברמה שאני עושה ואעשה הכל כדי להגיע גם לתואר השני הנחשק שבו אני חפץ, כיצד נמדדים או נראים אז הסיכויים בהתאם לתנאי הקבלה, לתואר השני? האם כמו התואר הראשון? האם אפשר להוסיף מכתבי בקשה והמלצה? עד כמה משפיעים ציוני התואר הראשון על סיכויי הקבלה לתואר השני?
שאלה שלישית ואחרונה, לאחר סיום שני תארים בפסיכולוגיה בלבד (קלינית כמובן) ללא דו-חוגי וכו', עם מיטב הקורסים בציונים גבוהים ובאיכות וברמה טובה (שגם מקיפים היטב את החומר להבנה מירבית) - כמה חודשים\שנים דרושה ההכשרה\התמחות (סטאז') ומה הם כוללים?
תודה רבה עדן
ד
ד"ר עמי שקד
עדן
בהנחה שאלה הם הנתונים שלך יש סיכוי סביר להתקבל עם ההסתייגות שהדבר תלוי ברמת המוענדים האחרים. מומלץ כמובן להגיש מועמדות בעוד אוניברסיטאות התחרות על מקומות ללימודי פסיכו' קלינית היא רצחנית במיוחד ולא ממש מוצדקת חוץ משאלת הביקוש הרב מול ההגבלה במס' המקומות. לתואר השני יש חשיבות רבה לעמידה במחן ההצאמה שמחייב מועמדים לעבור כמו גם לקורות חיים.נסיון בעבודה התנדבותית וכמובן המלצות ועמידה איתנה בראיון הדרך לא קלה אבל אפרית למי שאש הקלינית בוערת בקירבו