לימודים באוניברסיטאות בישראל

אוניברסיטה - רוצה ללמוד?

הבה נתחיל בנתונים יבשים. ובכן, האוניברסיטה בהגדרתה היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמאיים. האקדמיה היוונית, שהוקמה ב-387 לפני הספירה, הייתה כנראה האוניברסיטה הראשונה. היא יוסדה על ידי אפלטון ליד אתונה. באוניברסיטה זו למדו בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

פעם הייתה אחת, היום יש הרבה. בישראל יש תשע כאלה, והן: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה. בשנת 2021 הוכר גם המרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה ושמו כעת - אוניברסיטרת רייכמן. זוהי האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

בכל אלה ניתן ללמוד מגוון עצום של תחומים לתארים ראשון, שני ושלישי. כולן מוכרות כמובן על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. מכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה, גם הן אוניברסיטאות, אך פועלות במתכונת מעט שונה.

הרעיון המרכזי של האוניברסיטה הוא העברת ידע ויצירת ידע חדש, לכן רוב הידע הנלמד באוניברסיטאות הוא עיוני ומחקרי.

תנאי הקבלה

נתחיל בזה שקשה יותר להתקבל לאוניברסיטה מלהתקבל למכללות השונות, למרות שרמת הלימודים לא תמיד גבוהה יותר מהמכללות. עניין של יוקרה ותדמית. המסלולים משתנים בין אוניברסיטה אחת לחברתה והם מבוקשים במיוחד. לכן תנאי הקבלה מחמירים.

התנאי הבסיסי לקבלה למוסד אוניברסיטאי הוא מעבר מבחן פסיכומטרי וזכאות לתעודת בגרות. השילוב בין ציוני השניים הוא המדד שייקבע מהם המסלולים אליהם תוכל להתקבל. לימודי מדעי הרוח או חינוך וחברה ידרשו את הממוצע הנמוך יותר. לימודי משפטים, רפואה, כלכלה, וכיו"ב דורשים ממוצע גבוהה.

 
מחירים

באוניברסיטאות הציבוריות בישראל, שכר הלימוד מסובסד והוא נקבע על ידי ממשלת ישראל, ועומד על כ - 10,391 ₪ לשנה (נכון לשנת הלימודים תשפ"ב). זאת לאחר מאבק ממושך שניהלו הסטודנטים. בכל כמה שנים דנה הממשלה בהעלאה אפשרית של שכר הלימוד באוניברסיטה. באמצעות הפגנות והידברות ממושכת עם שרים ויועצים בועדות ממשלה מיוחדות לנושא שכר הלימוד, הסטודנטים עושים מאמצים על מנת לשמור שההשכלה הגבוהה לא תתייקר.

בשנת 2021 הוקמה בישראל האוניברסיטה הפרטית הראשונה - אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי הרצליה). באוניברסיטה זו שכר הלימוד אינו מסובסד והוא גבוה יותר מן הנהוג באוניברסיטאות ציבוריות.

אלו האוניברסיטאות הפועלות כיום:

• אוניברסיטת אריאל - מציעה תכניות לתואר ראשון, שני ושלישי, לומדים בה כיום כ - 16,000 סטודנטים.
• האוניברסיטה הפתוחה - הלימודים באוניברסיטה הפתוחה משלבים בין למידה אונליין למפגשים במרכזי לימוד בפריסה ארצית.
• אוניברסיטת בן גוריון - ממוקמת בבאר שבע, פועלות בה מגוון פקולטות כגון מדעי ההנדסה, מדעי הטבע, חברה ורוח, ניהול, בית ספר לרפואה, בית הספר קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים ועוד.
• אוניברסיטת בן גוריון קמפוס אילת - זהו קמפוס של אוניברסיטת בן גוריון הממוקם בעיר אילת, התעודות המוענקות הן של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
• אוניברסיטת חיפה - זוהי אוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר באזור צפון הארץ.
• האוניברסיטה העברית - ממוקמת בירושלים, זוהי האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בישראל
• אוניברסיטת בר אילן - ממוקמת בעיר רמת גן, לומדים בה כ - 20,000 סטודנטים ב - 9 פקולטות.
• אוניברסיטת תל אביב - זוהי אוניברסיטת המחקר הגדולה בארץ, לומדים בה כ - 25,000 סטודנטים.
• הטכניון - ממוקם בחיפה, מתמחה בלימודים בתחומים מדעים, הנדסה וטכנולוגיה.
• אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה) - האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.
   

אוניברסיטה - יתרונות וחסרונות

• מספר רב של סטודנטים - אם נשווה את כל האוניברסיטאות למתחריהן, הרי שמדובר במספר עצום של תלמידים במתחם אחד ובכיתה אחת. רוב הסטודנטים רואים בכך חיסרון של ממש, כיוון שלא מקבלים את היחס הנדרש מן המרצים, ואלה לעיתים יכולים ללמד אותם שלוש שנים, לעבור אח"כ במסדרון ולא להכיר אותם. מספר התלמידים הרב בכיתה אינו מאפשר יחס אישי ומעקב אחרי הסטודנט והוא יכול להישאר מאחור.
• מרצים שבעים וותיקים - לכל מי שהיה סטודנט באוניברסיטה ידועה הטענה כי רוב המרצים עוסקים במחקר וכי אחת מחובותיהם היא העברת קורסים. כיון שהם רואים בכך חובה ולא זכות, ומרבים להתעסק במחקר, הם לא משקיעים בסטודנט. טענות אלה נבדקו ונמצאו נכונות. ההרגשה הכללית של סטודנטים באוניברסיטה היא שהם חלק זעיר במכונה ענקית. אגב, במכללות המצב שונה לחלוטין.

אז מה כן טוב באוניברסיטה? 
 

• יוקרה - רוב הסטודנטים יאמרו לכם שהגיעו לאוניברסיטה מטעמי יוקרה. התארים שם נחשבים יותר בהמשך בשוק העבודה. אולי. רבים מהסטודנטים אומרים כי למרות היוקרה המיוחסת לאוניברסיטאות, אינם מרגישים אתגר אינטלקטואלי גדול.
• חיי חברה - ההווי האוניברסיטאי הוא נקודה שמנצחת את רוב המכללות (לא כולן). יש משהו במסדרונות, במעונות ובקפיטריות שאף אחד לא ייקח מהן. סטודנטים רבים מייחסים לכך חשיבות עליונה, ולכן בחרו גם ללמוד שם. לא מדובר רק באלה המתגוררים במעונות, שם ההווי החברתי, הלימוד המשותף, הבילויים והמסיבות, והמגורים המשותפים, הם סיבה מספיק טובה לגיבוש וחוויה שאף סטודנט לא שוכח כל חייו, אלא גם התלמידים האחרים. גם כאן, ימי סטודנט, ארוחת צהריים בקפיטריה, או רביצה על הדשא, בהחלט מחברים בין האנשים.
• מחיר - זהו ללא ספק הפרמטר הקובע ביותר. בגינו, לכל מי שמתאפשר מבחינת נתונים (ציוני הבגרות והפסיכומטרי), להתקבל לאוניברסיטה, פשוט יעשה זאת בלי להסס פעמיים. אם בנוסף לכך יהיה בר מזל ויצליח לתפוס מקום במעונות, הוא יוכל לעשות תואר במחיר בהחלט אפשרי. אם ניקח תואר ראשון ממוצע בן שלוש שנים, ונחשב את שכר הלימוד ייצא לנו 26,000 ₪ לתואר. נוסיף מחיר שכירות חודשי של מעונות – 300 ₪, ונקבל בהחלט מחיר טוב ללימודים.
  אם תחפשו טוב, תוכלו למצוא מלגה שתקל על חייכם הכלכליים עוד יותר. אגב, לאוניברסיטאות עצמן יש פרויקט פר"ח בו סטודנטים חונכים תלמידים ובני נוער צעירים. פרויקט זה בו נדרש הסטודנט לתת 4 שעות שבועיות, מזכה אותו בכמחצית משכר הלימוד.

בסיכומו של דבר, עשו את החשבון שלכם בהתאם לאופי שלכם, יכולתכם הכלכלית, מלגות, הורים, מיקום, תחבורה, ציונים וקבלו החלטה.

שאלה: האם תואר ראשון במכללה או במוסד לימודים אחר שאינו אוניברסיטה, מאפשר קבלה ללימודי תואר שני באוניברסיטה?

תשובה: כל עוד המכללה קיבלה את אישור המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר ראשון זה, התואר מוכר בכל מקום לצרכי קבלה לתואר שני. אף על פי כן, כל מוסד אקדמי רשאי לקבוע לעצמו תנאי קבלה לתואר שני, ובלבד שאין אפלייה בין אוכלוסיות ומינים, שזו מנוגדת לחוק.